בחג המולד, בשנת 1871 שהיה בן 24 התפנה כדי לשאת לאישה את מרי סטילוול שהייתה אז בת שש עשרה .
הוא ואישתו עברו לגור בעיירה בניו ג'רזי ,במקום שנקרא מונלו פארק .לשם הביא מדענים, טכנאים ומכונאים שימציאו המצאות לפי הזמנה .
מ"בית-החרושת להמצאות" שלו יצאו מאות מוצרים, כולם פרי המצאה משותפת וכולם מעוצבים על-פי חזונו של אדיסון. הוא השאיר את הפרטים הטכניים לעובדיו.
ההמצאה הראשונה שהביאה לאדיסון פרסום עולמי הייתה ה"פונוגרף " ב-1877, למעשה זה היה המכשיר המעשי הראשון להקלטה ולהשמעה של קול. המצאת הפונוגרף הייתה בעלת חשיבות רבה כיוון שלראשונה נמצאה דרך לשמר קול ולשחזר אותו. כשאדיסון מצא דרך לשימור הקול הוא בא לטכנאי לנסות את ההמצאה.
לצורך הקלטה הוא שר את שיר הילדים "למרי היה טלה קטן "לתוך שפופרת המחוברת לממברנה דקה שבקצה שלה מחט חדה. גלי הקול הרעידו את המחט שחרטה על גבי גליל מסתובב מצופה ברדיד בדיל. סיבוב הגליל מחדש כנגד המחט הרעיד את הממברנה שהשמיעה גלי קול . ואכן השיר נשמר בהקלטה ו"עשה היסטוריה". המנגנון לסיבוב הגליל במכשיר זה היה בורג שסובב בעזרת ידית.
לפונוגרף המסחרי של אדיסון הייתה מין "אוזן" גדולה בצורת חרוט עשויה פליז שבלטה מהמכשיר.
שמיעתו הלקויה של אדיסון סייעה לו להתרכז בעבודתו, אולם מנעה ממנו להתענג על הפונוגרף, המצאתו החביבה עליו ביותר. הוא התחרש בילדותו, בעקבות מחלת השנית, ולא שמע ציוץ ציפור מאז היה בן שתים-עשרה. לפעמים, כשביקש להאזין לפונוגרף, היה עליו לנעוץ את שיניו בשפופרת הרמקול, כדי שגלי הקול יהדהדו בעצמות ראשו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה