אדיסון המשיך לעבוד בשנות השמונים לחייו. היה צורך בשילוב של סוכרת, מחלת כליות וכיב קיבה, כדי להכותו למוות ב-18 באוקטובר 1931 - בדיוק חמישים ושתיים שנה אחרי הולדתה של נורת הליבון שלו.
הוא השאיר מאחוריו 3.5 מיליון עמודים של מכתבים ורשימות מעבדה, המתעדים 1,093 פטנטים: יותר ממה שהוענק לכל אדם יחיד אחר. היו שראו בו חלוץ נועז והיו שראו בו אמן קרקסים, ורבים כינוהו "האזרח המועיל ביותר של אמריקה". רוחו הולידה את מכונת הכתיבה החשמלית, את הקטר החשמלי, את הטורפדו המונחה, את הפלואורוסקופ, את המימיאוגרף (סטנסיל), את הגומי הסינתטי - ואת נייר השעווה.
בשעת ערביים ב-21 באוקטובר נקבר אדיסון על צלע גבעה הנשקפת על מעבדתו בווסט אורנג'. בשעה שהלכו האבלים - רובם ילידי עידן הקיטור ותאורת הגז - ופנו לשוב לביתם, עלה זוהרו של עידן החשמל מן העמק שלרגליהם. בא קצו של הקוסם שהכניס נפלאות רבות כל-כך לחייהם - קולו המוקלט של אדם, תנועה שנלכדה בסרט, גירוש החשיכה בנגיעת אצבע.
רבים ממכשירי החשמל בביתנו , הומצאו או חודשו על ידי תומס אלווה אדיסון.
סיכום חייו של אדיסון :
תומס נולד ב-11 בפברואר 1847 ונפטר ב- 18 באוקטובר 1931 כשהיה בן 84 .
הוא היה ממציא ואיש עסקים אשר המציא ופיתח מוצרים רבים שנועדו לצריכה המונית ובהם :
נורת החשמל , פונוגרף והטלגרף .
בזמנו נחשב אדיסון לממציא הגדול והמפורסם בעולם .הוא רשם מספר שיא של 1,093 פטנטים ברחבי העולם. רבים מהפטנטים שלו היו שיכלול של המצאות קודמות (למשל הטלפון) עליהם עבדו בין היתר רבים מעובדיו. ביקורת שהושמעה כלפי אדיסון הייתה כי אינו משתף אחרים בקרדיט על ההמצאות.
